היי, אני ענת, ואני שמחה שהגעת לאתר שלי.

אם היית שואלת אותי לפני 35 שנה, כשרק התחלתי להתעניין בבניית ציפורניים ומניקור, שזה יהיה מפעל החיים שלי, הייתי כנראה מגחכת בציניות.

יש אנשים שנוטים לחשוב שניסיון רב באותו תחום מעיד על קיבעון. ואולי לחלקנו זה נכון.
אבל אני אישה שלא מסוגלת להישאר איפה שהתשוקה שלי מתה.
כשהתחלתי, חשבתי שיהיה בזה כסף קל, ואכן היה.
אבל אין סיכוי שהייתי יכולה להישאר בתחום הזה כל כך הרבה זמן, סתם ככה. לא בלי שהתשוקה המטורפת שלי – לאנשים, לאמנות ולקשר שאני יכולה ליצור ביניהם בידיים שלי – הייתה גוועת.

למדתי לפי מיטב הטכניקות והשקעתי כספים רבים בהשתלמויות לאורך השנים, אבל תקופה ארוכה לא הרגשתי שאני ממצה את היכולות שלי ואת הסקרנות שלי מספיק. לפני כ-8 שנים, כבר חשבתי לשנות כיוון. לא האמנתי שיש עוד מה שיאתגר אותי. ואז, מתוך חופשה מקרית ביוון, נתקלתי שם בתעשיית הקוסמטיקה האדירה שלא ידעתי כלל על קיומה. ואז הכרתי את Crocus. כשחזרתי לארץ, הזמנתי כמה דגימות מהמוצרים של החברה, והופתעתי מאוד מהאיכות. אבל התפנית האמיתית הגיעה כשנסעתי לאתונה שוב, והפעם כדי ללמוד.

הגעתי למשרדי החברה, הכרתי את העומדת בראשה, ועשיתי שם עוד ועוד מהקורסים, ההכשרות והטכניקות של המובילות שם בתחום. זה היה כמו אש ששפכו עליה טונות של בנזין. התשוקה שלי נדלקה למדורה ענקית בשנייה.
נדהמתי לראות כמה, עם כל השנים והניסיון ומה שכבר למדתי, יש לי עוד עולם ומלואו להכיר.
צביעות עדינות בקווים דקים, שילובי צבעים והתאמות, טיפול מדויק, טכניקות חדשות ואלמנטים אמנותיים מורכבים. שתיתי כל מה שיכולתי והבאתי איתי, ומאז לא הפסקתי לרגע ללמוד עוד.

כיום אני גם נהנית מאוד ללמד מהידע שלי נשים שעושות את דרכן בתחום.
אני מציעה מגוון של קורסים בלימודי בוטיק. מי שלומדת כאן, תקבל את כל הפרקטיקה והכלים לעשות את הדרך העצמאית שלה. זה חשוב לי במיוחד, כי הייתי במספיק קורסים שבהם לא הרגשתי שיצאתי עם בטחון לעשייה.

אני מאמינה שהמשמעות של העשייה שלי מתבטאת הרבה מעבר לטיפוח הציפורניים עצמן.
מספיק נשים הגיעו אליי במהלך השנים גם ממקומות רחוקים בארץ, שלא חסרות בהם נשות מקצוע טובות.  לא הגיוני שזה קורה רק בגלל איכות העבודה שלי.

בין אם מגיעה אליי לקוחה או תלמידה, חשוב לי שיהיה נעים ובטוח בינינו. היא מפקידה בידיים שלי את הידיים שלה, אבל לפעמים גם את הנפש. וחשוב לי שהיא תצא מטופחת לא פחות. איכשהוא, קורים פה קסמים בזמן היקר הזה ביני לבינן, כשאני מטפחת אותן, והן נפתחות אליי ומאפשרות לעצמן להרגיש איתי בנוח. היום אני מבינה שאי אפשר לעשות את העבודה הזו ברגישות אמיתית, בלי להרגיש את כל האדם שיושב מולי ומה שהגיע איתו.

אני רוצה שמי שמגיעה אליי תרגיש שנעים לה להיות כל מי שבא לה להיות, ואני רוצה להיות שם בשבילה. זו זכות אדירה בשבילי. והמעט שאני יכולה לעשות הוא לתת להן את התזכורת הכי יפה ומיוחדת שיש לחוויה הזו, על האצבעות שלהן.  
אני אשמח להכיר גם אותך ולתת לך להכיר את האמנות שלי, יד ביד 😊
מקווה שתיהני מהאתר שלי, ואם יש לך שאלות – צרי קשר, ואענה באהבה.